הי, תראו –
מונה הכניסות עכשיו הוא – 29,949
שזה אומר שעד כה היו כ – 30,000 כניסות לבלוג. שזה מדהים במונחים של בלוג צעיר…
שזה אומר ממוצע חודשי של כ – 3333
רוב הקוראות סמויות.
אני יכולה להסתכל ולראות איזה פוסטים קראו
וקוראות המון המון מאז ועד היום…
הנה קצת ממאחורי הקלעים, עצרתי ב – 100 כניסות לפוסט. יש עוד הרבה מתחת…
אז בעצם מה שרוצה לומר זה – תודה! תודה רבה וגדולה לכולכן!
תודה לכותבות ולמגיבות שמסכימות לשים את עצמן במרכז, על הבמה, ובכך לאפשר ולעורר השראה – לעוד הרבה שקולן עדיין סמוי אך ליבן ממש לא…
תודה על השפע הגדול שהבלוג הזה מאפשר
תודה לכל המרוויחות הרבות – בישירות ובעקיפין
ותודה גדולה על כל האהבה ששורה כאן. בפשטות ובקלות ובנעימות.
כאילו זה היה כאן תמיד…
(אתן יודעות, שבכל ההיסטוריה של הבלוג מחקתי רק תגובה אחת שהיתה לא הולמת מבחינת רוח הבלוג. באופן טבעי, מבלי שדובר בכך בגלוי – מי שכותבת תמיד מביאה את עצמה, תמיד זה בגוף ראשון, תמיד זה בהרבה חמלה ורוך ובכנות, כך נהייה).
מודה לאלוהימא ולאלוהים
ולרוח הגדולה שנושבת בדברים בכיוון הנכון…
אה, כן – גם לקוראים הגברים הסמויים אני מודה…
פיולי אהובה
את שפע!!
שפע של טוב לב
שפע של פירגון
שפע של כנות
שפע של אומץ
שפע של אהבה
מה שקורה כאן זה
הכישוף שלך
כמו טיפה של מים
שמהדהדת למרחוק
משנה כל מה שאת נוגעת
וכל מה שנוגע בך
משתנה יחד איתך
משתנה ונוגע בך
את בית רחב ומלא
בהשראה אינסופית
תודה לך על שכך את מעיזה
להתרחב
מראה לי ולכל כך הרבה נשים נוספות
איזה קסם קורה כשמעיזים
לבוא ולבוא ולבוא
ככה
עם כל הלב
רוצה לאמר תודה לכל אחת ואחת
שיחד איתך מהדקת את הרשת
טוות יחד את שמיכת הטלאים
עבורי הבלוג הזה הוא בית
אליו אני תמיד יכולה לחזור
בית מספיק רחב ואוהב
אליו אני יכולה לבוא כמו שאני
בלי להסתיר ולכסות דבר
פעמים רבות באתי חבולה ושבורה
ונעטפתי כאן באהבה שאין לי מילים לתארה
פעמים אחרות באתי אוהבת ושופעת במלוא עוצמתי
ואף אחת לא נבהלה, להיפך
ולפעמים אני סתם באה רגע לנוח פה
כמו שחוזרים הביתה
ורגע מתיישבים על הכורסא
אתן מלוות אותי כמעט בכל יום
נוגעות במיתרי המיתרים
העדינים ביותר שבנפשי
ופעמים כה רבות
אני מרגישה את ידיכן
נוגעות בעדינות בפניי
מרפאות את הפצעים
ופעמים כה רבות אני
מדמיינת אתכן מהעבר השני
ומעבירה ידיי על הקמטים הקטנים
שבזוויות העיניים שלך ושלך
וחובקת אותך אל תוך ליבי
תודה
כמה כיף להרגיש
בכל תא ותא בגוף שלי
הודיה על הטוב הצרוף
שמתקיים כאן
פיולי
תראי מה יצרת
זאת את
הטוב הצרוף הזה
האהבה המוחשית הזאת
זאת את
אני אוהבת אותך בכל ליבי
רות
טוב
אז גם אני אכתוב
שמאז שפגשתי את הבלוג לראשונה
הוא אחד מהמקומות שאליו אני חוזרת
כל יום, יומיים, שלושה
בשבילי מקום לראות שיש מעבר ליומיום…
שיש ביחד של נשים
שאני לא לבד בין הטיטולים למשפחתונים
להרגיש את המהות שלי, האמיתית, הפנימית, זו שכל הזמן נדחקת הצידה.
ואפילו לכתוב כאן היום
מרגיש כמו
אני כאן.
ולא מוותרת על עצמי.
אז
תודה.
הי רק עכשיו הבנתי שאת לא נעמה שכבר כתבה כאן.
אם כך – ברוכה הבאה.
איך הגעת?
תודה