Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for אפריל, 2013

7 באפריל הוא סוג של יומולדת בשבילי.

לפני הרבה שנים, בתאריך הזה – התרסקתי. כלומר – גופי התרסק.
נפשי… טוב נפשי גם התרסקה ונבנתה בחזרה למקום חדש. כזה שלא היה קודם.

המראה שנגלה ל-3 אנשים תמימים (שעד היום אין לי מושג מי הם היו) היה של נערה צולעת, מלאה בדם (פנים, זרועות, שיער, גוף, חזה, רגליים), חלקי זכוכיות נעוצות בגופה, מגמגמת "נפלנו, שם (מנסה להצביע, מגלה שיד ימין לא יכולה לזוז מצביעה בשמאל), צריך עזרה" ומאבדת את ההכרה. הרבה פעמים ניסיתי לשים עצמי במקומם. איך הייתי מגיבה אם מתוך החושך היתה מגיעה נערה כזאת ומתעלפת… 

אחר כך חור בזכרון. את הדרך בחזרה אל האוטו ההפוך (חצי קילומטר) אין לי מושג איך עשיתי. ואחר כך – ישובה נשענת על חומה, אוטו הפוך בתעלה, חברים שלי שוכבים בתוכו, 4 אמבולנסים. ושוב חושך… ריח של דם מעורבב באפר. אורות אדומים נוצצים. רעש. אלונקות מקישות נפתחות מתכת גלגלים. ושוב חושך… נסיעה מהירה, סירנה, 2 בחורים מעלי מתעסקים מזיזים דברים מצד לצד אומרים לי דברים. חושך… חדר מיון. כאב. כאב. כאב. כאב. בלבול. חושך…. ההכרה מהבהבת. הזיכרון מהבהב. הכאב לוקח את הנפש למחוזות לא מוכרים.

עצמות שבורות גולגולת שבורה צלעות ברכיים טשטוש ראייה שיתוק כאב כאב כאב פצעים פתוחים מדממים ריח של דם זכוכיות צמא גרון חרוך יבש כאב כאב כאב. שיפסיק לרגע. בלי הפוגה. אף אחד לא יכול להפסיק את זה. מורפיום. הקלה. חושך…

והיה את הרגע. הרגע שבו הבנתי שלא מתתי. שקט. חושך. 3 גופים שרועים סביבי. אני נושמת. אני חיה. אני פצועה. אני חיה. תודה אלוהים. סליחה אלוהים. שקט שקט שקט לבד, רק אני ואלוהים. חושך ריח דם לבד. אני ואלוהים. אני חיה. ומשם – לוחמת. אני לוחמת. אני לא שואלת שאלות. אני לא מפקפקת. מורשת הסבתות והאמהות שלי לא מאפשרת לי להכנע.

יום השואה שלי, ילדות השואה שלי, חיי השואה שלי – לימדו אותי לשרוד. לימדו אותי ללחום. לימדו אותי ללכת במקומות בהם נראה שאין כניסה. כימיה מוזרה כזאת שמוהלת כוחות נפש בכאבים כל כך גדולים והופכת אותם לאהבה.

תודה סבתא.

סבתא יפה

מודעות פרסומת

Read Full Post »

מאת: תמרה

ואני כל כך מתרגשת מראשוניות הביטוי, מציורי ילדים, מתחילת הכתיבה
מתחילת הדיבור, מחוכמה פנימית של ילד מתחברת אל הכתב,
נקי, תמים בישירותו, עמוק ופלאי
רגישה מאד מאד ההתחלה הזו, יש לה קצב מסוים יש בה הרגשה מסוימת
בקלות רבה אפשר לבוא ואפילו מכוונה טובה ולמדוד בסרגל המושלמות ולהרוס
לאט ובלי משים לגרום לעוד ועוד שלוחות של יופי של יחוד של נתינה החוצה להשתבלל פנימה
למצוא מקום מסתור מן האור הגלוי
עולמות של פחדים הרחיקו אותי מן הביטוי החשוף הזה
שאין בו מקטעים גדולים מידי של שיפוט וביקורת
בתוכנו, בתוך כולנו ישנה נביעה פנימית של מים זכים, צלולים
והם חלק חשוב וחיוני עד מאד כדי להתקיים בעולם,כדי לתת את מי שאנחנו, כדי לחוות
אושר

בעולם שסוגד להצלחה למושלמות לתעודות ותארים
נשארתי מאחורה
בתוך אוטוסטרדת המומחים שיאמרו לי איך נכון לי לחיות, מה לאכול, באיזה טראומה נתקעתי
נותרתי מבולבלת
ואני כבר מזמן במילא ויתרתי
גוללתי לפתחי סלעי ענק של השתקות
התביישתי המון
עמוק בפנים כמיהתי הגדולה היא לשורשי החופש ולשמחת הביטוי

לקח לי זמן להסכים ולשמוח את גילוי הקול שלי
שמגיח מאותה נביעה מקודשת
פורץ ונובע מן העומק החוצה מתעלם מן הסלעים
מחזיר לי כוחות גדולים, שמחה וחיבור אל אינסוף נשמתי
ומתוך שרציתי לחלוק נוצרו המפגשים של "שרות לירח"
בתנאים המופלאים שיצרנו ביחד היה איזה קסם איזו
קדושה
שלא ניתנת לתאר במילים
מפגשי לבבות חשופים ויפים ושירה בכל הצלילים ובהמון קולות
שמילאה את החלל בדימויים ושפות וידע ממקור נסתר

אני מזמינה בהתרגשות אותך –
למעגל נשים אינטימי
בתנאים מיטיבים ובנועם
ניפגש ונשיר שירה פראית, אינטואיטיבית
נעוף ביחד מעבר לגבולות העצמי

ניפגש בקביעות למשך 7 מפגשים
ימי שישי 9:30 –12:30
בפרדס חנה.
עלות –600 שח (אפשר בתשלומים)
באהבה רבה

תמרה (הילרית ומלוות צמיחה)
5709735 057
Tamaraka01@gmail.com

תמרה-עם-חיוך (3)

Read Full Post »