Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘שפיות’

מאיפה מגיעים הקולות?
מאיפה מגיעה הידיעה העמוקה? ההבנה? החכמה? זאת שרואה הכל, זאת שרואה מעבר, זאת שלא מתרשמת מהסיפור אלא רואה רחוק ועמוק לתוך הנשמה?
מאיפה מגיעה היכולת לאהוב? לרפא? להאמין בלי גבולות בטוב וביכולת לשנות, כל אחד, כל דבר, תמיד?
מאיפה מגיעה דקות האבחנה, ההסכמה לקירבה, הבחירה לא להתפשר, לא לוותר, לא להעלים עין?
מאיפה האומץ ללכת עד הסוף?

עברנו.
הרבה עברנו.
סיפורי החיים שונים ומגוונים. איזורי המחייה לא דומים.
חצינו יבשות, טיפסנו על הרים, נעזבנו במדבריות, קפאנו בהרים מושלגים, דיממנו באיזורי בגידה, הונאה, מעילה באמון.
ננטשנו כשאנו תמימות ופגיעות. נפגענו כשהיינו חלשות ולא מוכנות.
כל זה.
כל זה ועוד –  עברנו.
הסתכלנו לשדים ולמפלצות ולמוות בעיניים – והצלחנו לא למצמץ. לא להתעוור.
נשארנו שפויות
נשארנו בריאות.
הסכמנו לאהוב.
יצרנו חיים חדשים.

וכל זה נחרט. עמוק בפנים. משם נולדנו, ומשם המצאנו את עצמנו ואת העולם.
וכמו מי שפעם ידע רעב באמת, ידענו את זה.
וכל החומרים ממשיכים להתקיים.
לפעמים זה נראה כמו ייאוש, ולפעמים כמו חרדה, או כמו דיכאון, או בושה גדולה, או רגשי נחיתות או אשמה.
כל מיני פנים יש ל"זה".

ומה שבטוח זה שזה מאד מאד כואב.
כשזה מורגש, כשזה תופס את הבמה –
אין שיעור לכאב הזה.

אבל גם אין שיעור לקדושה הזאת.

ככה.
ממש ככה.

כי משם זה בא, כי משם יצרנו יש מאין.
כי בזכות זה, הצלחנו להיות כל כך גדולות. כל כך רב מימדיות, כל כך רחבות ויכולות. כל כך רואות.
כי בזכות זה הצלחנו באמת באמת לאהוב.

כי משם מגיעים הקולות
ומשם מגיעה הידיעה העמוקה, ההבנה, החכמה –  זאת שרואה הכל, זאת שרואה מעבר, זאת שלא מתרשמת מהסיפור אלא רואה רחוק ועמוק לתוך הנשמה.
ומשם מגיעה היכולת לאהוב, לרפא,  להאמין בלי גבולות בטוב וביכולת לשנות, כל אחד, כל דבר, תמיד.
ומשם מגיעה דקות האבחנה, ההסכמה לקירבה, הבחירה לא להתפשר, לא לוותר, לא להעלים עין.
וההסכמה לראות בגובה הנשמה, בגובה העיניים
והאומץ ללכת עד הסוף.

Read Full Post »