השדות החרוכים
שהשארתי מאחורי
מתחילים ללבלב
מושקים
במי אהבת אחרים
מדושנים
בהזנה שאני לא יודעת אותה
ירוק מכסה את השחור
אני מעיזה מחדש
יופי
ינואר 14, 2012 על-ידי nashimahut
השדות החרוכים
שהשארתי מאחורי
מתחילים ללבלב
מושקים
במי אהבת אחרים
מדושנים
בהזנה שאני לא יודעת אותה
ירוק מכסה את השחור
אני מעיזה מחדש
יופי
פורסם ביצירה, מסביב למדורה | מתויג אהבה, תודה | 2 תגובות
רווית על איך באים תינוקות לעולם | |
מאמרים ברשת | לידה ש… על על החיים ועל המוות | |
edryitay על איך מכשפים אמונה | |
סוזי על אמא בישלה דייסה | |
Edna על אומקוששט | |
מיכל גולדברג אייל על מכשפוטובות על החיים ועל המוות… | |
תמרה על מכשפוטובות על החיים ועל המוות… | |
mira על מכשפוטובות על החיים ועל המוות… | |
tali bhavani amoyal על מכשפוטובות על החיים ועל המוות… |
יופי, תודה אורית, לפעמים את נוגעת בי מרחוק, שנעשה כאן אצלי קרוב. עושה שיתוף לאחרים אהובים.
והשדות שבי
אדמתם מתחדשת
מתהפכת
מוזנת במי אהבתי
מדושנת באהבתם של קרוביי
באהבתי אליהם
מגלה את היופי
מגלה את הקדושה
תודה